חג הפסח - חג האמונה.
הנסים הגדולים, המכות המופלאות, הוצאת עם שלם
ממצרים הסגורה והמסוגרת, כניעת הממלכה לפני בורא עולם ולסיום קריעת ים סוף, נטעו בנו
אמונה ברורה בבורא עולם.
היינו צופים מהצד כיצד אבינו שבשמים,
מתעלל בעם המצרי ובמלכם על שהעיזו לפגוע בבניו היקרים.
היינו מתבוננים, אך לא פעילים. רק לפני
היציאה נצטווינו על מסירות נפש. לשחוט אל אלוהי מצרים לעיניהם, ולעשות ברית מילה.
ובזכות שתי המצוות נגאלנו, שנאמר בדמייך חיי, דם פסח ודם המילה.
אך בנביא יש עוד שבח לעם ישראל. "זכרתי
לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה".
ברית מילה וקורבן פסח כולם עשו. אך לצאת
ממצרים לא כולם יצאו. וחמושים יצאו בני ישראל ממצרים, אחד מחמישה ויש אומרים אף
פחות יצאו. השאר נשארו במצרים ואבדו מהעם היהודי לנצח.
מליוני יהודים ראו נסי מצרים. איך יד ה'
מתעללת בממלכה האדירה, מצילה בנים אהובים מיד אדונים קשים. אבל הם אומרים אנחנו
נשארים. איך אפשר להבין?