יום שישי, 23 במרץ 2018

מאמר תימני לחג הפסח - חג האמונה


חג הפסח - חג האמונה.

הנסים הגדולים, המכות המופלאות, הוצאת עם שלם ממצרים הסגורה והמסוגרת, כניעת הממלכה לפני בורא עולם ולסיום קריעת ים סוף, נטעו בנו אמונה ברורה בבורא עולם.
היינו צופים מהצד כיצד אבינו שבשמים, מתעלל בעם המצרי ובמלכם על שהעיזו לפגוע בבניו היקרים.
היינו מתבוננים, אך לא פעילים. רק לפני היציאה נצטווינו על מסירות נפש. לשחוט אל אלוהי מצרים לעיניהם, ולעשות ברית מילה. ובזכות שתי המצוות נגאלנו, שנאמר בדמייך חיי, דם פסח ודם המילה.
אך בנביא יש עוד שבח לעם ישראל. "זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה".
ברית מילה וקורבן פסח כולם עשו. אך לצאת ממצרים לא כולם יצאו. וחמושים יצאו בני ישראל ממצרים, אחד מחמישה ויש אומרים אף פחות יצאו. השאר נשארו במצרים ואבדו מהעם היהודי לנצח.
מליוני יהודים ראו נסי מצרים. איך יד ה' מתעללת בממלכה האדירה, מצילה בנים אהובים מיד אדונים קשים. אבל הם אומרים אנחנו נשארים. איך אפשר להבין?

היתה להם סיבה הגיונית ומובנת. איך אפשר לצאת עם שלם למדבר נורא עם נחשים ועקרבים, בלי צידה ומים, עם ילדים רכים, הלא זוהי חוסר אחריות. שום גוף ממשלתי לא היה נותן אישור לטיול כזה.
אבל מאמיני ואוהבי ה' אמרו, אתם צודקים אבל אנחנו יוצאים.
מי שהאמין ולא  עשה חשבון. לא שאל מה יהיה, מה נאכל מה נשתה, הוא פשוט הפקיר את עצמו לבורא עולם ויצא נגד כל חשבונות הגיוניים וברורים. מתוך אמונה פשוטה ותמימה אמר, אבינו שבשמים אנחנו אחריך, עמוד הענן נוסע ואנחנו אחריו עם האשה והילדים. אל תוך המדבר הנורא נחשים ועקרבים ואויבים אורבים.
ה' זוכר, "זכרתי לך חסד נעוריך, לכתך אחרי במדבר..."
העבד המשוחרר הלך אחרי עמוד הענן. הוא זכה להיכלל עם העם הנבחר. זכה לחירות עולם. זכה להשגחה מופלאה ולקבל את התורה, ולהיות אור לגוים נציגו האישי של בורא עולם. ואשרינו שאנחנו בניהם ממשיכי דרכם.
אבותינו נטעו בנו את האמונה למסור נפש למען התורה והקדושה, ללכת אחרי ה' בארץ לא זרועה. אך כל דור נדרש להוכיח את אמונתנו הפשוטה.
הישיבה מתימן יבוא בת 29,  הת"ת ב"ה בן 20 שנים. שנים של נסיונות וקשיים, והרבה שאלות. מה יהיה, אין כסף! אין מבנה! מה צפוי, למה ומתי?
עם כל הספקות, השיירה מתקדמת עם המטען היקר, חינוך הילדים ללכת בדרכי אבות והמורשת והתורה שמסורים לנו מאבותינו מקבלי התורה.
המלמדים הגיבורים מוסרים נפש להגיע, עם כל הדוחק והקשיים, לחזק השורות ולהחיות הילדים עם תורה בשמחה עם נגינה עתיקה מבית סבא.
מנין יש לנו את הכוחות להמשיך?
כאמור, ירושה היא לנו מאבותינו. אך ביותר, האחריות העצומה כלפי העם היהודי.
שרשרת דורות ענקית של מסירות נפש להעברת התורה, מאברהם אבינו לבניו ולחכמי הדורות דרך אבותינו בתימן עומדת סכנת הכחדה. מורשת נפלאה יחידה ועתיקה אין שני לה בשום עדה, מה יהא בסופה?
נשארנו כמעט בודדים במערכה הקשה, שארית הפליטה הנושא את ארון הקודש.
קומץ ילדים קטנים בת"ת מבשר טוב, הם החוליה, אולי האחרונה בשרשרת מסירת התורה.
בורא עולם, עם האבות הקדושים משה רבינו והעם היהודי על כל דורותיו נ"ע מתבוננים בתלמידים ובמלמדים ובהורים. הם לוחשים: תחזיקו מעמד, אל תוותרו. עוד משנה עוד תפילה, עוד קצת, כבר סוף הדרך, רק אתם נשארתם לא לוותר.
וחמושים יצאו בני ישראל. לצערנו, לא כולם זוכים.
הנה עולה מחשבה אני רוצה לתרום ללימוד הילדים, אך עושה חשבון והמסקנה: אין כסף, אני פטור מלתרום. אך איך אפשר לעמוד מנגד בלי לעזור?
זכינו לת"ת על טהרת הקודש.
בת"ת שלנו מה שמניע את המערכת זה לא הכסף, כי אין. אבל יש נשמה, ואהבה לבורא ולילדיו והכרת האחריות הכבדה של מסירת התורה.
יש קשיים, אך יש גם מראות מעודדים ומחזקים. לראות את הילדים שמחים ומתעלים עם דרך ארץ ויראת שמים ואהבת תורה, ברור לנו שזו הדרך העולה בית ה'.
יישר כח לכל העושים במלאכה. צוות ההוראה, ההורים היקרים והילדים החמודים. וכמובן התורמים הנדיבים שלוחי יושב מרומים להחיות התלמידים. נושאים בעול משכורות ותשלומים רבים ועצומים. ברכת ה' היא תעשיר, ברוך אשר יקים, ויזכו לבני חיי ומזוני וכל הטובות והברכות.

בשאלת הרשע והתשובה אפש"ל בדרך ווארט שטענת הרשע היא מה העבודה הזאת לכם - היינו מה לכם לטרוח במצוות הפסח לזכור את אותה יציאת מצרים לכל דקדוקיה ופרטיה, וכי מה משנה כ"כ מה עברו אבותינו וכיצד נהגו, וכי מה שמחמת החיפזון לא הספיק בצקם להחמיץ גם אנו צריכים לאכול מצות? ועונים לו שאילו היה שם לא היה נגאל כלומר שהרי מצינו במדרשים שנגאלו עמ"י ממצרים בזכות ששמרו על שמם לשונם ומלבושם ועוד שיטות שנא' שם, עכ"פ רואים שזכות גאולת עמ"י היתה שלא בזו לדרך אבותיהם, ואף את הפרטים שלכאו' נראים שוליים ומיותרים ח"ו שמרו היטיב, ומנהג ישראל תורה הוא. והוא אשר אומרים לרשע איך תבוז למסורת אבותיך לפרטיה הלא זו היתה זכות גאולתם, ואילו היית שם עם דעותיך אלו, הרי שלא היית שומר את שמך וכו' ולא היית נגאל.


אין תגובות:

פרסום תגובה